ר' אליעזר אשכנזי נולד בשנת רע"ג (1513) לאביו ר' אליה הרופא מונציה, ובצעירותו נסע לסלוניקי. באותה העת, גלי הגירה של יהודים אשכנזים ויוצאי חצי האי האיברי הביאו לגידול אוכלוסין משמעותי בקהילה היהודית בסלוניקי. הימצאותם של תלמידי חכמים נודעים, מוסדות גבוהים ללימוד תורה, אוספי ספרים, וסביבה תומכת מבחינה כלכלית הפכו את סלוניקי למוקד משיכה ללומדי תורה, בין היתר מאיטליה. בתי מדרש אלו הכשירו חכמים לכהן כרבנים וכמרביצי תורה בקהילות הפריפריה. היצירה התורנית הקיפה תחומים רבים ומגוונים והתסיסה האינטלקטואלית הקיפה את כל שכבות העם. ר' יוסף טאיטאצאק, אשר בבית מדרשו עשה אשכנזי את עיקר לימודו, היה לראש מעמד יחידי בסלוניקי.

הוגים רבים בימי הביניים התייחסו לחלקים מסוימים במשנתם כאל ״סוד.״ על תופעה זו בקרב המקובלים אין צורך כלל להכביר במילים, שהרי כל תורתם היא בבחינת ״תורת סוד.״ אך גם בקרב בעלי המחשבה הפילוסופית רווחת גישה זו, ודוגמה בולטת לכך היא הרמב״ם, שכתב כבר בהקדמת ספרו שבכוונתו לכתוב רק בראשי פרקים, לגלות טפח ולכסות טפחיים. גם במהלך הספר אין הוא נמנע מלהעיר מפעם לפעם ״כי הוא סוד מסודות המציאות וסתר מסתרי תורה״ (מורה נבוכים, א, כו), ״זה סוד גדול מן הסודות״ (שם, א, ל), וכדומה. תופעה זו שימשה כר פורה למחקר במאות השנים האחרונות.